תו"ב 72280-07-18

תקציר

הנאשם הואשם בבנייה בלתי חוקית של יחידת מגורים בחצר המשותפת של בניין הבית המשותף שלו ללא ההיתר הנדרש, ובהתרת המשך השימוש למגורים ביחידה שנבנתה שלא כדין. עדי התביעה העידו על הבנייה הבלתי חוקית שהתרחשה בין אפריל 2014 לינואר 2015, והודאתו של הנאשם בחקירתו בנובמבר 2015 אישרה את מעורבותו הפעילה בבנייה. למרות שהנתבעת טענה כי מדובר בשיפוץ של בניין קיים וכי הדבר הוסכם על כל הדיירים, בית המשפט מצא כי התביעה הוכיחה די הצורך את יסודות עבירת הבנייה. הסוגיה המורכבת יותר הייתה האם התביעה מהווה אכיפה בררנית, כפי שטען הנאשם. בית המשפט הסכים כי רשויות האכיפה כשלו בחקירה ובתשאול של כל דיירי הבניין על מעורבותם בבנייה. טענת הנתבע כי כל הדיירים היו שותפים לפשע והסכימו לבנייה נתמכה בראיות ראשוניות, אך לרשויות היה די זמן ומידע לערוך חקירה יסודית. בית המשפט הגיע למסקנה כי פגם מהותי זה עולה כדי כשל חמור במובן הצדק, המוביל לביטול האישום של בנייה ללא היתר. באשר לאישום של התרת השימוש בבניה למגורים, הראיות הראו כי הנתבע השכיר את היחידה לשוכר למגורים, וחתם על חוזה שכירות כמשכיר. טענותיו של הנאשם כי היחידה הושכרה כמחסן לא נמצאו אמינות, ובית המשפט הרשיע אותו בעבירה זו. פסק הדין נמסר לצדדים בכתב, בהסכמתם.