עמ"ת 10788/10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על עברו הפלילי של המערער, לרבות הרשעות קודמות מרובות בעבירות רכוש, ואי עמידתו בתנאי מעצר בית קודם. המערער נכשל גם בניסיונו לשכנע את בית המשפט כי ניתן לסמוך עליו שיעמוד בהסדר חלופי של מעצר בית, למרות המלצת שירות המבחן. המפקחים המוצעים להסדר זה נקבעו כבלתי ראויים ובלתי מהימנים, וגם הפיקוח האלקטרוני נקבע כבלתי מספק נוכח מסוכנותו של המערער לציבור. לפיכך, הסכים בית המשפט העליון עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חשיבות שיקול הדעת של בית המשפט במקרים כאלה, וקובע כי עברו העבר הפלילי של המערער וניסיונות שיקום כושלים מצדיקים את המשך מעצרו. החלטה זו התקבלה בהתחשב בחומרת העבירות שביצע ובצורך להגן על הציבור, ובהכרעת הדין מודגש כי המערער יכול לקבל טיפול רפואי הולם בעת מעצרו.