רע"א 130/12

תקציר

המשיבים מנסים לעצור את פינויים מנכס ששכרו, בטענה כי החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את הפינוי לא הייתה צודקת. לטענתם, ניתנו להם 10 ימים בלבד להגיע לסכום של יותר מ-3 מיליון שקל כדי לשמור על הנכס, פרק זמן לא ריאלי. בנוסף, הם טוענים כי מכירת הנכס לצד שלישי אושרה ללא ידיעתם וכי לא ניתן להם זמן מספיק להגיב. בינתיים טען המשיב השלישי – רוכש הנכס – כי המכירה צריכה לעמוד, שכן הוא כבר שילם מקדמה והיה מוכן לשלם את מלוא הסכום. עוד ציין כי אילו ידע שניתן לפדות את המכירה, לא היה רוכש את הנכס. המבקשים – הצדדים המבקשים לאכוף את הפינוי – טענו כי החלטת בית המשפט המחוזי צריכה לעמוד בעינה, שכן למשיבים היה די והותר זמן להגיב ולעכב את הפינוי. עם זאת, בית המשפט החליט לקבל את ערעור המשיבים ולהפוך את החלטת בית המשפט המחוזי. השופטים קבעו כי בית המשפט המחוזי לא שקל די הצורך את החלטתו הקודמת של בית משפט השלום, ואף לא סיפק הצדקה מספקת לסטות מקביעותיו העובדתיות וממסקנותיו המשפטיות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענת המשיבים כי נודע להם על ההחלטה רק ביום 14.11.00 לא נמסרה כראוי. השופטים שקלו גם את זכויותיו של הרוכש המשיב השלישי ואת אינטרס הציבור בוודאות עסקאות המכר. בנסיבות אלה, ובמיוחד באופיו הממושך של התיק, החליטו השופטים כי מתן אפשרות למשיבים לעכב או לבטל את המכירה אינו ראוי. בנוסף, בקשתם של השוכרים המתגוררים בנכס המושכר להצטרף לההליך נדחתה, שכן לא היו להם זכויות קנייניות בנכס ולכן אין להם מעמד במקרה ספציפי זה. בכך מתבטלת החלטת בית המשפט המחוזי, והמשיבים נדרשים לשלם למבקשים ולמשיב השלישי שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.