ע"א 26409-03-16

תקציר

יורשיו של בן צור נסים ז"ל (המערערים) ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את תביעתם נגד דודו בן ג'ויה ואחר (המשיבים) להכריז על הסכם מכר בנכס בטל עקב הפרת הנכס. המערערים טענו כי המשיבים הפרו את ההסכם באופן יסודי בכך שלא שילמו את מלוא התמורה לאבותיהם המנוחים. ההסכם חייב את המשיבים לשלם את מלוא סכום התמורה בעת החתימה, שהיה אמור להיות מוחזק בנאמנות על ידי צד שלישי, והועבר לספק בתנאים מסוימים. הרוכל, בתמורה, היה אמור לפנות את הנכס. הספק שלח הודעת ביטול לרוכשים חמישה ימים לאחר שבית המשפט קבע כי התמורה המוסכמת היא 180,000$ ולא 60,000$ כפי שנקבע בהסכם, וטען כי אי תשלום יתרת הסכום על ידי המשיבים מהווה הפרה יסודית. המשיבים טענו כי הודעת הביטול נשלחה בחוסר תום לב, וכי התמורה שולמה בהתאם להסכם בעת החתימה. שופטי הערעור הסכימו עם המערערים כי המשיבים הפרו מן היסוד את ההסכם בכך שלא שילמו את סכום התמורה הנכון לנאמנות, וכי הודעת הביטול, אף שאינה תקפה משום שלא נשלחה תוך זמן סביר, קמה לתחייה לאחר שהמשיבים התכחשו לחובתם לשלם את מלוא הסכום בעקבות פסק הדין. יתר על כן, השופטים קבעו כי המשיבים אינם יכולים לטעון להפרה צפויה של ההסכם על ידי הספק, שכן חובת המשיבים לשלם את התמורה אינה מותנית בכך שהמוכר יפנה את הנכס. לפיכך קיבלו השופטים את הערעור וקבעו כי הסכם המכר בטל. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.