דנ"א 2571/94

תקציר

בתיק ע"א 4118/91 פעל בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים לבחינת האירוע הטרגי בו נפטר א.א., תלמיד, לאחר שהוכה על ידי ג' במהלך טיול בית ספר. הערעור, שהוגש על ידי עיזבונה של א' והוריו ביקש להטיל על ג', תלמיד אחר שיזם מעשה קונדס, וכן על בית הספר הדני ומשרד החינוך והתרבות, אחריות לרשלנות. בתחילה, בית המשפט המחוזי לא מצא עילה מספקת להטיל אחריות על מי מהמשיבים, לרבות ג', ודחה את התביעה. עם זאת, בערעור נקבע כי אחריותו של ג' הוכחה, וגם על ג' מוטלת אחריות, ואילו הטענות נגד בית הספר והמשרד נדחו פעם נוספת. בעתירה נטען כי המורים המשגיחים התרשלו בחובתם לפקח על בטיחות התלמידים, וטענו כי המורים היו מרוחקים מדי מהתלמידים במהלך הטיול. בית המשפט קבע כי הפיקוח של המורים היה הולם בהתחשב בגיל התלמידים ובאופי הפעילות, וקבע כי לא ניתן היה לצפות או למנוע באופן סביר אירועים בלתי צפויים, כמו האגרוף, באמצעות פיקוח הדוק יותר. בערעור נטען כי גם ללא התערבות ישירה, עצם נוכחותם של מורים עשויה הייתה להרתיע את התקיפה או לאפשר סיוע רפואי מהיר יותר. אולם, גם טענה זו נדחתה, שכן הראיות לא הוכיחו רשלנות מצד המורים או גופי החינוך. בית המשפט אישר ממצאים אלה, והדגיש כי רמת הפיקוח סבירה ותואמת את הפסיקה, המקבילה לחובת הזהירות של מורים לזו של הורה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והגיע למסקנה כי האירוע אמנם טרגי, אך לא נבע מהפרת חובה כלשהי של צוות הפיקוח.