תו"ח 26598-09-09

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו הואשם הנאשם באי קיום צו שיפוטי הקשור לעבודות בנייה ללא ההיתר הנדרש. השופט פותח בהתייחסות לאמות המידה שקבע בית המשפט העליון למניעת הרשעה, ומדגיש כי אמצעי זה שמור למקרים מיוחדים בלבד. בהקשר זה דן השופט בהמלצות שירות המבחן ובאינטרס הציבורי הכרוך בתיק. יצוין כי לנאשם הרשעה קודמת הקשורה לאותן עבודות בנייה, דבר המערער את המלצת שירות המבחן. השופט מדגיש גם את חומרת העבירה הנוכחית, המהווה זלזול בשלטון החוק ומדגיש את הצורך בהרתעה בעבירות תכנון ובנייה. באשר למודעותו של הנאשם לעבירה, מציינת השופטת כי הנאשם ידע על צו בית המשפט ועל הדרישות להכשרת הבנייה. השופט מכיר במעמדו הציבורי של הנאשם ובצורך שישמש דוגמה אישית על ידי ציות לצווי בית המשפט. בהתחשב במכלול הנסיבות, השופט מגיע למסקנה כי הימנעות מהרשעה לא תעמוד באמות המידה שנקבעו בפסיקה ועלולה לפגוע בעקרונות השוויון והוודאות. לכן, השופט מחליט להרשיע את הנאשם. עם זאת, במהלך הדיון לקח הנאשם אחריות על מעשיו, הביע חרטה והחל לבצע את צו בית המשפט תוך פינוי ביתו ותוך שימוש במשאבים כספיים ונפשיים משמעותיים. לאור ההתפתחויות האחרונות, השופט מחליט להקל בעונשו. על הנאשם נגזר לשלם קנס בסך 20,000 ₪ או לרצות 40 ימי מאסר, וכן עליו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירה במשך שנתיים. השופט מזכיר גם את האפשרות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.