ת"א 574/09

תקציר

התובע, יורשו של המנוח סאלם זעתרה, עתר לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שיכריז עליו כבעלים של מספר חלקות קרקע באופן יחסי על פי צו הירושה של סאלם. עם זאת, השופט דחה את טענת התובע ודחה אותה על הסף מכמה טעמים. ראשית, השופטת ציינה כי התובע לא צירף את כל הצדדים הנדרשים לתביעה, ובפרט את עיזבון המנוח סאלם ויורשיו האחרים, דרישה מהותית. שנית, השופט מצא כי לתובע לא קמה עילת תביעה כנגד הנתבעים, שכן טענותיו היו צריכות להיות מופנות כלפי עזבונו של המנוח סאלם. התובע לא הצליח לבסס כל עילה משפטית לזכאותו לחלקות, מה גם שהוצא ייפוי כוח נוטריוני על ידי סאלם לבנו, ודיע זעתרה, המעביר את כל זכויותיו בחלקות. ייפוי כוח זה נמצא אותנטי ומחייב מבחינה משפטית, וטיעוני התובעת בעל פה נגדו לא היו קבילים. יתר על כן, השופטת דחתה את טענות התובע בדבר מרמה וקנוניה כבלתי מבוססות, עמומות ובלתי הגיוניות, וציינה כי התובע פעל על פי אותו ייפוי כוח במשך שנים. השופט גם הטיל ספק במהימנות עדי התביעה ובעדויותיהם. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה מחוסר שחר, והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.10.2010.