דנ"א 6707/95

תקציר

פסק הדין מתייחס לאפשרויות הערעור הקיימות בעקבות פסק דין של שופט יחיד בבית המשפט העליון. לטענת העותר, פסק דין של שופט יחיד ניתן לדיון נוסף באמצעות ערעור לנשיא בית המשפט העליון או לשופט ממונה אחר, ובלבד שפסק הדין סותר פסיקה קודמת או עומד באמות מידה אחרות. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לא כך הדבר. בית המשפט הסביר כי דרישת המינימום לדיון נוסף היא שהעניין יוכרע תחילה בהרכב של שלושה שופטים, מה שלא היה המקרה כאן. פסק דינו של שופט בודד אינו ניתן אפוא לערעור נוסף. בית המשפט הדגיש כי פרשנות החוק צריכה להתבסס על לשון החוק, שבמקרה זה הייתה ברורה ולא הותירה מקום לדיון נוסף. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי יש לפרש הוראות בחוקים רגילים, ככל הניתן, באופן המתיישב עם הוראות חוקתיות, במקרה זה חוק יסוד: השפיטה. לפיכך, מאחר שלשון חוק היסוד קובעת כי דרישת המינימום לדיון נוסף היא החלטה של הרכב של שלושה שופטים, לא יהיה זה ראוי לפרש את חוק בתי המשפט באופן שונה. בסופו של דבר, הבקשה לדיון נוסף בהחלטה נדחתה, תוך הדגשה כי ההליך הפרשני מתחיל בלשון החוק, אשר במקרה זה לא תמך בטענת העותר.