ת"א 576/05

תקציר

אביו של התובע מסר את רכבו לתיקון וקיבל רכב חלופי מהנתבעים. השימוש ברכב החלופי כוסה בביטוח על פי כתב כיסוי זמני שהונפק מכוח פקודת ביטוח רכב מנועי, אשר קבע כי תקופת הביטוח לא תעלה על שבעה ימים המסתיימים ביום 6.7.2002 בחצות. ביום 7.7.2002 היה התובע מעורב בתאונה בעת שנהג ברכב החלופי ונגרמו לו חבלות. השאלה הייתה האם הביטוח היה תקף ביום התאונה. השופט קבע כי כוונת הצדדים הייתה שהביטוח יכסה תקופה של שבעה ימים. מאחר שהיום הראשון של התקופה לא נספר, ובהתחשב בהגדרה הקלנדרית של תקופת הביטוח, תקופת הביטוח הסתיימה ביום 7.7.2002 בשעה חצות. זאת ועוד, לשון כתב הכיסוי הזמני לא שללה את תחולתם של דינים רלוונטיים המפרשים את תקופת הכיסוי הביטוחי. לפיכך, התאונה אירעה בתוך תקופת הביטוח, והנתבעים, יחד עם מבטחם, היו אחראים לפצות את התובע. השופטת גם ציינה את ייחודו של המקרה ודחתה את כל דרישות ההשבה והשיפוי, כמו גם את התביעה נגד כל הצדדים האחרים המעורבים, והותירה את המבטחים אחראים לתשלום פיצויי התובע. כמו כן חויבו המבטחים לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין.