עע"מ 4922/12

תקציר

אזרח מחוף השנהב נכנס לישראל ממצרים בשנת 2007 והגיש בקשת מקלט, שנדחתה פעמיים - פעם אחת בשנת 2008 ועם בחינה מחודשת בשנת 2009. בעקבות שינוי במדיניות הישראלית בנוגע לגירוש לחוף השנהב, נדחתה בקשתו של המבקש שוב בשנת 2012. גם בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את עתירתו נגד ההחלטה, מה שהוביל אותו לערער ולבקש "עיכוב ביצוע" כדי למנוע את גירושו עד להכרעה בערעור. המבקש טען כי נשקפת סכנה לחייו במולדתו בשל חברותו במפלגת FPI. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענתו נעדרת ראיות מספיקות וכי חברותו במפלגה אינה מעידה באופן אוטומטי על רדיפה אישית. סיכויי הצלחת ערעורו מוערכים כנמוכים. המשיבים הדגישו את האינטרס הציבורי שלא לעודד בקשות סרק. בקשה דומה של מבקש מקלט אחר מחוף השנהב נדחתה אף היא. בסופו של דבר, החליטה השופטת לדחות את הבקשה, בנימוק של הימנעותו של המבקש מלהביא ראיות ספציפיות חדשות והאינטרס הציבורי להימנע מבקשות סרק, והגיעה למסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. ההזמנה נעשתה ללא עלויות.