ע"ע 46242-10-10

תקציר

פסק דינו של בית הדין האזורי נצרת היה בחלקו לטובת המשיב, שהועסק על ידי המערערים כפועל במשקם החקלאי במושב רועי שבבקעת הירדן. בית הדין קיבל את תביעות המשיב לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה. המערערים ערערו על ההחלטה וטענו כי שגה בית המשפט בכך שהחיל את הדין הישראלי רטרואקטיבית וכי המשיב לא פוטר אלא התפטר. המשיב גם הגיש ערעור נגדי, וטען כי יש להיות זכאי לתשלומים נוספים בגין הפרשי שכר מינימום, חופשה שנתית, דמי חגים ופיצויי פיטורים. בית המשפט דחה את ערעור המערערים, בקובעו כי תחולת הדין הישראלי הוסכמה מבחינה פרוצדורלית וכי המשיב נדחה. עם זאת, הערעור שכנגד התקבל באופן חלקי. באשר להיקף המשרה, קבע בית הדין כי יש לראות בהעסקתו של המשיב משרה מלאה על סמך הראיות שהוצגו, לרבות עדויותיהם של המערערים עצמם. משמעות הדבר הייתה כי המשיב היה זכאי לתשלומים נוספים בגין הפרשי שכר מינימום, חופשה שנתית ופיצויי פיטורים על בסיס משרה מלאה. בית המשפט הכריע גם ברכיבים שונים אחרים של הערעור שכנגד, קיבל חלק מהטענות ודחה אחרות. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה הסכימה עם דחיית ערעור המערערים, אך חלקה על הערעור שכנגד, וסברה כי יש לראות בעמדת המשיב 93% משרה מלאה על סמך ממצאי בית הדין האזורי. השופט שמואל צור הסכים עם דעת הרוב בערעור שכנגד. ההחלטה חייבה את המערערים לשלם למשיב סכומים נקובים בגין פדיון חופשה, פיצויים בגין הפרשות שאינן לפנסיה, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, בצירוף הפרשים וריביות צמודים. כן חויבו המערערים בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.