בר"מ 6573/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת על מכרז ממשלתי לפרויקט סלילת כביש. בקשתו של המבקש, שחר, לצו ביניים נגד מחלקת עבודות ציבוריות נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. שחר השתתף במכרז לפרויקט הבנייה והציע את ההצעה השנייה הכי נמוכה. עם זאת, ועדת המכרזים של מחלקת עבודות ציבוריות החליטה להעניק את החוזה למציע אחר, אוליצקי, בנימוק של ניסיון שלילי קודם עם שחר בפרויקט אחר ופגם משמעותי בהצעתו של שחר. שחר עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל החלטה זו, אך בקשתם לצו ביניים נדחתה. לאחר מכן הגיש שחר בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, וביקש צו מניעה זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. פסק הדין דוחה את בקשתו של שחר וקובע כי החלטת ועדת המכרזים נראית סבירה, וכי צו ביניים אינו מוצדק על בסיס סיכויי הצלחת העתירה ושיקולי נוחות. בית המשפט מציין כי חששה של הוועדה מניסיונו הקודם של שחר ומהפגמים בהצעתה הוא לגיטימי, גם אם אינו מוזכר במפורש בתנאי המכרז. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי הבדל קטן במחירי ההצעות אינו גובר אוטומטית על שיקולים אחרים. בית המשפט מדגיש גם את חשיבותו הציבורית של הפרויקט ואת לוח הזמנים הנוקשה, מה שהופך עיכובים מיותרים לבלתי רצויים. כמו כן, בית המשפט מכיר בהוצאות שכבר נגרמו לאוליצקי ובמורכבות העברת הפרויקט באמצע ההליך. לפיכך, בקשת רשות הערעור והבקשה לצו ביניים נדחות, מתוך הבנה כי יש לדון בעתירה המנהלית בהקדם. לבסוף חויב המבקש, שחר, לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים, כאשר כל אחד מהם יקבל 8,000 ₪.