דנ"פ 532/93
פסק-דין עליון
תקציר
גזר הדין עוסק בבקשה של ממשלת ארה"ב להסגיר עותרת ובעלה כדי לעמוד לדין באשמת רצח. הבקשה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, אך ערעור לבית המשפט העליון הביא לדיון נוסף. טענתו העיקרית של בא כוח העותר היא כי משפט קודם בארה"ב הקשור לאותו כתב אישום הסתיים במשפט שווא ועל כן, על מנת שלא להעמיד את מרשו בסיכון לסיכון כפול, שהוא עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, יש לדחות את בקשת ההסגרה. הסנגור טוען כי למרות שללקוח שלהם אין טענת סיכון כפול בארה"ב, בית המשפט הישראלי צריך לקבוע האם ללקוח שלהם יש תביעה כזו על פי הדין הישראלי. שופטי בית המשפט העליון (השופט גולדברג, השופט לוין, השופט ברק והשופטת דורנר) קובעים כי טענת העותר אינה יכולה לעמוד משום שעקרון הסיכון הכפול, אף שהוא מעוגן בשיטתה המשפטית של ישראל, אינו חל במקרה זה. המשפט הקודם לא הסתיים בהכרעת דין בשל נסיבות חריגות (חבר מושבעים תלוי) ולכן הסיכון להרשעה של העותר נמשך. יתר על כן, עקרון הסיכון הכפול אינו מוזכר בחקיקה הישראלית ויישומו במקרה זה לא יעמוד בסתירה לעקרונות יסוד כלשהם של שיטת המשפט הישראלית. לפיכך, מסכימים השופטים כי יש לדחות את בקשת ההסגרה בעילות אלה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.
חקיקה מקושרת
דנ"פ 532/93 רשל מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (16.8.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.