ע"פ 38852-04-11

תקציר

פסק הדין דן באי פירוט חריגות בבקשות להיתר בניה, המהוות עבירה פלילית לפי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה. בית משפט קמא אמנם זיכה את המשיב, אך ערכאת הערעור מקבלת את הערעור וגוזרת את דינה בגין העבירות. המשיבה טענה כי יש להגן עליה מפני צדק בשל אכיפה בררנית, שכן אדריכל אחר, מר רייכרט, שביצע לכאורה עבירות דומות, לא הועמד לדין. עם זאת, בית המשפט דוחה טענה זו בקובעו כי המשיב לא הוכיח נסיבות דומות ומניעים פסולים ליחס דיפרנציאלי. יתר על כן, לא ברור אם רייכרט בכלל יועמד לדין, והראיות הזמינות נגדו דלות בהשוואה לעניינו של המשיב. השופט מדגיש כי מדובר בעבירה חמורה, הכוללת בקשות שווא שיטתיות להיתרי בנייה, וביטול כתב האישום יפגע באינטרס הציבורי. לפיכך, הערעור מתקבל, המשיב מורשע, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.