ת"ק 54922-11-15

תקציר

התובע, בוגר משפטים טרי, תבע חברת תחבורה ציבורית על כך שלא עצרה בתחנת אוטובוס ואספה נוסעים פעמים רבות. לטענתה, החברה מטעה צרכנים ומפרה את חובותיה החקוקות, תוך סיכון חיי הנוסעים הזקוקים לתחבורה ציבורית. הנתבעת טענה כי ההפרות לא הוכחו, וציינה שיקולי בטיחות כסיבה לאי עצירה בתחנה האמורה. עוד נטען כי לתובע לא נגרם כל נזק. בית המשפט הכיר בחובתה של הנתבעת לעצור בכל התחנות ולאסוף נוסעים, אלא אם האוטובוס מלא, וכי אי עשיית כן מהווה עוולה של הפרת חובה חקוקה. עם זאת, בית המשפט קבע כי ראיות התובע אינן מספיקות להוכחת שתיים מההפרות הנטענות. עם זאת, היא קיבלה את תביעתה לעשר מתוך שלוש עשרה הפרות. בית המשפט פסק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק, תוך הדגשת הצורך לתמרץ את הנתבעת לציית לחוק ולעודד נוסעים להגיש תביעות המשרתות את האינטרס הציבורי. הנזקים הלא ממוניים להם טענה התובעת לא הוכחו, אך בית המשפט פסק לה 1,000 ₪ בגין כל הפרה, בסך כולל של 10,000 ₪, לצד 600 ₪ הוצאות. סכום זה נחשב להרתעה מספקת על רקע ההפרות המתמשכות של החברה. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום.