עפ"ג 29531-02-17

תקציר

הערעור שהגישה הגב' לורי שם טוב מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שהרשיע אותה בפגיעה בפרטיות. המערערת זוכתה מאישומים נוספים, בהם החזקת רכוש החשוד כגנוב ואיומים, שיוחסו לה אף הם בכתב האישום. הפגיעה בפרטיות כללה פרסום פרטים הקשורים לדו"חות החניה של המתלונן, מר יוסי סילמן, באתר האינטרנט של המערער, ללא רשותו. הפרסום נעשה על רקע מחלוקת משפטית שניהלה המערערת עם משרד העבודה והרווחה בנוגע להוצאת ילדיה ממשמורתה. בית משפט קמא דחה את טענות המערערת כי הפרסום מותר בשל עניין ציבורי ועבודתה העיתונאית, וקבע כי לא היה עניין ציבורי ממשי במידע שנחשף וכי המערערת פעלה בכוונת זדון. המערערת, שייצגה עצמה בערעור, העלתה מספר טענות פרוצדורליות ומהותיות שלא הוצגו בפני בית משפט קמא. עם זאת, שופטי הערעור מצאו כי טענות אלה חסרות שחר. השופטים אישרו את קביעתו של בית משפט קמא בדבר כוונת זדון, וציינו כי המערערת הייתה מודעת לאופי התנהגותה ולנסיבותיה. כן הסכימו עם מסקנתו של בית משפט קמא כי הפרסום גרם למתלונן נזק לא מבוטל, תוך דחיית הגנת המערער לפי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות. זאת ועוד, אישרו השופטים את קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת נעדרה תום לב, דבר המונע ממנה ליהנות מההגנות המוקנות לה בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע. גם טענת האכיפה הבררנית נדחתה בצדק על ידי בית משפט קמא, שכן אין די בהשוואות שערך המערער כדי לבסס הגנה המבוססת על צדק. באשר לעונש, הפחיתו השופטים את עונש המאסר המותנה לשישה חודשים, וקבעו כי עשרה חודשים הם ארוכים יתר על המידה בנסיבות העניין. השופטים אישרו גם את פסיקת הפיצויים, תוך הדגשת אופיו הסמלי. לפיכך נדחה הערעור, אך העונש המותנה שונה.