בש"פ 3147/18

תקציר

בדיון שדן בית המשפט בעניין מעצרו של המערער עד תום ההליכים, נקבע כי קיימות ראיות לכאורה, המצביעות על מעורבותו המשמעותית של המערער במזימה לייצור סמים. החלטה זו התבססה על סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר מעצר כאשר הראיות מצביעות על סיכון סביר להרשעה. על אף שלא היה בראש ההיררכיה, תפקידו של המערער נחשב מהותי יותר ממינימלי. הראיות כללו את נוכחותו המתועדת במספר מעבדות לייצור קנאביס, החזקת מכשירים תפעוליים הקשורים לרשת הסמים, והשתתפותו בפעילויות התומכות בפעילות הסמים, כגון השכרת ציוד לתחזוקת מעבדה. נתונים סלולריים מיקמו אותו לעתים קרובות באתרי מעבדה אלה, וחיברו אותו עוד יותר לפעילות. בנוסף, האזנות סתר והודעות חשפו עסקאות פיננסיות עם נתבעים שותפים, והטילו ספק בטענתו לשוליות בפעולות. שתיקתו של המערער בחקירתו והודעותיו הכוזבות בדבר מקום הימצאו ערערו את הגנתו. למרות המלצות שירות המבחן למעצר בית והיעדר עבר פלילי, הסיכון הנתפס לפגיעה חוזרת הביא לכך שבית המשפט דחה חלופות מעצר. בית המשפט קבע כי הראיות מצדיקות את המשך המעצר כדי למנוע פעילות פלילית נוספת, ודחה את הערעור לאור הראיות המשמעותיות התומכות בהחלטה הראשונית.