ת"א 17061/03

תקציר

השופט קבע כי הראיות אינן תומכות בטענות בדבר פעולה מכוונת או נהיגה בשכרות הקשורות לתאונת הדרכים. גם הטענה המרכזית, לפיה פוליסת הביטוח אינה מכסה פעילות פלילית, נדחתה. השופט פירש את פוליסת הביטוח בהתאם לאומד דעתם של הצדדים, עקרון תום הלב והגנת הצד החלש, שבמקרה זה היה המבוטח. על פי עקרונות אלה, השופט הגיע למסקנה כי פוליסת הביטוח אינה מכסה נזק שנגרם כתוצאה מפעילותו העבריינית של המבוטח. השופט הבחין בין מקרה זה למקרים אחרים בהם הרכב היה מעורב בעבירה, וקבע כי השימוש ברכב כדי להימלט מפריצה נופל בגדר המקרים בהם הכיסוי הביטוחי אינו תקף. יתר על כן, נקבע כי תקנת הציבור תומכת בפרשנות זו של החוזה, שכן היא אינה מעניקה הגנה או פטור מאחריות כספית ליחידים העוסקים בפעילות פלילית. בסופו של דבר, קבע השופט כי חברת הביטוח של הנתבעת לא הייתה מחויבת לספק כיסוי לאירוע. התובע חויב להודיע בתוך 30 יום אם בכוונתו להגיש תביעה נגד הנתבע השני, אחרת התביעה נגדו תימחק.