עת"מ 196/08

תקציר

המשיב ביקש לדחות את העתירה בנימוק שלבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות עניינית לדון בתיק, שכן הסעד המבוקש הוא סעד כספי, ולא כנגד כל "החלטה", "מעשה" או "מחדל" קונקרטיים. עוד טען המשיב כי העתירה אינה מתיישבת עם עתירות מנהליות שכן היא נעדרת פירוט והוגשה ללא הסכמת הממונה על מחוז צפון. לגופה טענה המשיבה, רשות מקומית בעלת תקציבים מוגבלים, כי העבירה את כל הכספים המגיעים לעותרת ואינה חייבת לה סכומים נוספים. מנגד, ביקש העותר לחייב את המשיב לדבוק בהחלטות ועדת השרים והממשלה. בית המשפט הסכים עם טענתו הראשונה של המשיב ומצא כי אין לו סמכות עניינית בתיק. מאחר שהעתירה ביקשה סעד כספי ולא הופנתה כנגד החלטה ספציפית כלשהי, לא ניתן היה לדון בה כעתירה מנהלית. במקום זאת, היא צריכה להידון בבית משפט אזרחי כתביעה כספית. הטיעונים האחרים של שני הצדדים הפכו אפוא למיותרים. לפיכך נדחתה העתירה על הסף, והעותר חויב לשלם למשיב 4,000 ₪, כולל מע"מ, כפיצוי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.