ת"א 993/04

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם שותפות וקביעת המועד בו איבד בן הזוג שנפטר את כושר עבודתו, המהווה מועד קובע לתחילת תקופת אי הכושר, כאמור בהסכם. בית המשפט מכריע לטובת קביעת התאריך ליום 1.7.94, על סמך ראיות אובייקטיביות. באשר לחלוקת הרווחים, בית המשפט מקיים את תניית ההסכם של 55% לעיזבון המנוח ו-45% לנתבע, שכן הנתבע לא הביא ראיות הסותרות פיצול זה. בית המשפט פוסק גם בפרשנות סעיפים הנוגעים לרווח ביכורים, ומגדיר אותו כנגזר ממחזור העסק ולא מהרווחים עצמם. היא תשולם לנאשם לתקופה של 10 שנים. בחישוב שווי המוניטין, בית המשפט מצדד בתובעים כי יש להתחשב בממוצע של חמש השנים האחרונות שקדמו למועד החישוב. רווחי ביטוח מתיק חדש נחשבים לחלק מהכנסות העסק ויחולקו בהתאם להסכם השותפות, בעוד רווחים מתיקי ביטוח אחרים שייכים לנתבע בלבד. תביעת התובעים לשווי ציוד נדחית, ותיבחן על ידי שמאי מוסמך אם הצדדים אינם יכולים להסכים על השווי. בית המשפט דוחה את תביעת התובעים לדמי שכירות ולהוצאות מיותרות שנגרמו לנתבע. לבסוף, הצדדים מצווים לנסות ולהסכים על הסכומים שישולמו על פי פרשנויות ההסכם שהותוו בפסק הדין. אם הם לא מצליחים להגיע להסכמה, הם יכולים לפנות לבית המשפט למינוי מומחה לקביעת הסכומים. הנתבע יישא בהוצאות התובעים ובהוצאות המשפט.