בג"צ 7893/14

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי אין מקום להתערב בפסק דינה של ועדת הערר לפינוי העותר מהמקרקעין הנדונים. הטענה המקדמית שהעלה העותר בבקשה לעכב את ההליכים עד להכרעה בעתירות אחרות הנוגעות למקרקעין נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא קשר רלוונטי בין שני המקרים. בית המשפט גם בחר שלא להתערב בממצאיה העובדתיים של ועדת הערר, שקבעו כי העותרת לא עמדה בדרישות החזקה והעיבוד של הקרקע כמפורט בסעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני. יתר על כן, גם טענות העותרת לפי סעיף 20 לאותו חוק, הנוגעות למקרקעין שהוחזקו ללא עוררין במשך עשר שנים, נדחו מאחר שהוועדה לא מצאה הוכחת חזקה לפרק הזמן הנדרש. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אחרות שהעלתה העותר, לרבות טענות לאכיפה בררנית, אפליה בהקצאת קרקעות ופגמים בהליך ההכרזה על הקרקע כרכוש המדינה. העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים.