ער"מ 2171-04-16

תקציר

הוגש ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בירושלים להעניק למשיב פטור מאגרת משפט בתובענה. המערערת טענה כי הרשם לא הפעיל שיקול דעת ראוי וקבע האם ההליך מגלה עילה, והאם יש להעניק את הפטור בהתחשב בנסיבות הכוללות. עוד נטען כי התביעה, שתבעה פיצויים של למעלה מ-10 מיליון שקל, אינה צפויה להצליח בשל מורכבויות משפטיות שונות, התיישנות והיעדר ראיות תומכות. זאת ועוד, מאחר שהתביעה סווגה כתביעת נזקי גוף, נהנה המשיב מתשלום מופחת, שלא היה ראוי בהתחשב באופייה המפוקפק של התביעה. המערערת סברה כי לא היה מקום להעניק למשיב פטור מאגרה זו. בערעור הודגש כי אף שהוכר מצבו הכלכלי של המשיב, לא התקיים הרף הנמוך לגילוי עילה, והיה מקום להפעיל את שיקול הדעת אחרת, במיוחד בהתחשב בסכום המשמעותי הכרוך בכך. השופט הסכים עם המערער, והדגיש את הצורך לסנן טענות מפוקפקות כדי לכבד את זמנו של בית המשפט. ההחלטה התהפכה, והמשיב חויב להפקיד את האגרה הנדרשת, עם שהות של 30 יום, ואפשרות לתבוע הוצאות בתביעה העיקרית.