עתפ"ב 49048-07-21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על צווי הריסה מנהליים. המערערת טענה כי המבנים שבנו נופלים תחת תקנות הפטור, כלומר אינם זקוקים להיתר. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא כך הדבר. לגבי המבנים הקשורים לחקלאות, קבע בית המשפט כי פרשנותה של המערערת להוראות התכנית החלה אינה מתיישבת עם ההגדרות והדרישות בפועל שהותוו בתכנית. לגופו של עניין, השלד של המבנה שבמחלוקת לא עמד בהגדרת התכנית לכיסוי נטו, וכך טענה המערערת. זאת ועוד, בנוגע לבניית בריכה, מצא בית המשפט כי תקנות הפטור אינן חלות על עבודות מסוג זה, הכרוכות בדרך כלל בחפירת הקרקע. המערערת הפנתה לסעיף 31 לתקנות הפטור, שעניינו עבודות פיתוח, אך בית המשפט פירש זאת כחל רק על עבודה על פני הקרקע ולא על חפירה. כתוצאה מכך נדחה הערעור, ופסק דינו של בית משפט השלום נותר בעינו. החלטה זו התקבלה על יסוד העילות המצומצמות לביקורת שיפוטית בעניינים מינהליים אלה.