בע"מ 3432/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעורים רבים הקשורים לסכסוך משפחתי הנוגע למזונות, מזונות ילדים והסדרי משמורת. תחילה פסק בית המשפט לענייני משפחה בענייני מזונות ומזונות ילדים, קבע את הכנסותיה של המבקשת על 7,500 ₪ וקבע הוצאות מזונות חודשיות. המבקש טען כי סכומים אלה, הנגזרים מהסכם ממון, מופרזים ביחס להכנסותיו וחולק על חישובים מסוימים, כגון הכללת בונוסים והפרשות לחיסכון. המשיבה, שעברה עם הילדים לגור עם בן זוגה החדש, הגישה תחילה תביעת מזונות אך ויתרה עליה לאחר שקיבלה עבודה. בית המשפט לענייני משפחה הגיע למסקנה כי הסכמי מזונות אינם מחייבים, תוך שימת דגש על צרכי הילדים כמרכזיים. בית המשפט חייב את המבקשת לעמוד בהסכם הממון, וקבע תחילה תשלום חודשי של 600 דולר למשיב למרות שהגירושין לא הסתיימו סופית. בית המשפט המחוזי אישר את מרבית הממצאים הללו, ושינה רק חלק מהוצאות המזונות. בקשת הערעור הנוספת של המבקש הדגישה בעיות בחישוב ההכנסות ובנסיבותיו של המשיב, טענה כי ניכויים בגין חיסכון צריכים להקטין את ההכנסה המוערכת ומחלוקת על לוגיסטיקה של ביקורים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור, ובכך חיזק את פסקי הדין הקודמים. היא ציינה כי קביעת המזונות מתיישבת עם הדין האישי ושוקלת באופן רחב את היכולת הכלכלית, ובכך דוחה את הצורך בהתערבות נוספת. בית המשפט גם הביע תסכול מההתדיינות המשפטית הממושכת, וקרא לפתרון בין הצדדים כדי לצמצם את העימותים המשפטיים המתמשכים.