ת"א 46304-05-17

תקציר

הנתבעים טענו כי עורך דינו של התובע אינו מוסמך להגיש תביעה בשם מרשו, ולכן יש לדחות את התביעה. הנתבעים טענו כי ייפוי הכוח לפיו פעל עורך הדין אינו תקף משום שניתן על ידי בנה של התובעת, שלא הייתה לו זכות חוקית להסמיך את עורך הדין, ולא אושר כדין על ידי התובע עצמו. הבן הסמיך את עורך הדין על סמך ייפוי כוח נוטריוני של התובע, אשר לטענת הבן הסמיך אותו לפעול בשם התובעת. עם זאת, הנתבעים טענו כי ייפוי כוח נוטריוני זה אינו תקף עוד, ויתרה מכך, הוא לא אומת על פי הדין הישראלי. לפיכך, הסיקו הנתבעים, התובע נזקק לאפוטרופוס שמונה כדין כדי לייצגו בבית המשפט, דבר שלא נעשה. עורך דינו של התובע טען כי ייפוי הכוח תקף, וכי יש למנותו כאפוטרופוס החוקי של התובע לייצגו. בית המשפט הסכים עם טענות עורך הדין. בית המשפט קבע כי ניתן למנות את עורך הדין כאפוטרופוס לפי תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לבית המשפט או לרשם הדן בתיק למנות אפוטרופוס לתובע הזקוק לו. בית המשפט מצא כי אין מחלוקת כי התובע זקוק לאפוטרופוס, ומינה את עורך דינו של התובע ככזה, שכן התובע הביע בעבר את רצונו שבנו – שבחר בעורך הדין – יקבל החלטות בשמו. בית המשפט הורה כי כתב ההגנה יוגש עד ליום 7.12.2017. ההחלטה התקבלה על ידי הרשם בהעדר הצדדים ביום 2.11.2017.