בר"מ 59666-02-25

תקציר

החלטה זו עניינה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את בקשת המבקשים לצו ביניים להפסקת סלילת שביל אופניים. המבקשים, קבוצה של 42 אנשים, מערערים על החלטות המועצה המקומית מבשרת ציון והרשויות הקשורות אליה בנוגע לעבודות הפיתוח של "שביל מבשרת ציון". **עקרונות משפטיים וחידושים** * **התערבות בצווי ביניים:** בית המשפט העליון, באמצעות השופט נעם סולברג, מדגיש גישה מצמצמת להתערבות בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. זה עולה בקנה אחד עם תקדים משפטי מבוסס, ששומר התערבות ערעור למקרים חריגים. בית המשפט מצטט את בג"ץ 5398/20 פלונית נ' פלוניוס נ. משרד הביטחון, והדגיש כי תפקידו של בית המשפט לערעורים אינו לבחון מחדש החלטות הנתונות לשיקול דעת, אלא אם כן קיימת טעות משפטית הניתנת להוכחה או נסיבות חריגות. * **דוקטרינת "היעדר נסיבות חדשות":** סוגיה מרכזית בתיק זה היא האם המבקשים הציגו נסיבות חדשות שהצדיקו שינוי בהחלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בעניין צו הביניים. המבקשים הצביעו על תחילת סלילת אספלט, החלטה של ועדה לענייני איכות הסביבה להפסיק את העבודות וכשלים לכאורה בתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת, בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בית המשפט העליון, מצאו כי נסיבות אלה אינן מספיקות כדי להצדיק עיון חוזר בפסיקות קודמות. זה מדגיש את העיקרון שבקשות חוזרות ונשנות לסעד זמני ללא שינוי משמעותי בנוף העובדתי או המשפטי אינן מעודדות בדרך כלל. * **נוהל ערעור על צווי ביניים:** ההחלטה מבהירה כי ערעורים על הטלת הוצאות בהליכי צו ביניים שמורים בדרך כלל לערעור על פסק הדין הסופי. בית המשפט מצטט את רע"א 7712/09 XPC חברה לצינורות (2004) בע"מ נ' החברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ ואת רע"א 4960/07 רפיד ויז'ן בע"מ נ' עיריית רמת השרון כדי לתמוך בנקודה פרוצדורלית זו. זה מונע התדיינות חלקית ומבטיח שכל ההיבטים של התיק יטופלו בערעור מקיף. * **סמכויות שיקול הדעת של בתי המשפט:** בית המשפט העליון מכיר בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט המחוזי בדחיית צו הביניים. פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו לערכאות נמוכות יותר מוענק שיקול דעת ניכר בניהול עניינים פרוצדורליים, לרבות הוצאת צווי מניעה זמניים, וכי ערכאות הערעור מהססות להחליף את שיקול דעתן בשיקול דעתו של בית המשפט הנמוך, כאשר זו פעלה במסגרת סמכותה החוקית ונתן הצדקה מנומקת. **רקע עובדתי והיסטוריה פרוצדורלית** לתיק יש היסטוריה של עתירות קודמות ובקשות לסעד זמני: * עתירה מנהלית ראשונית שהוגשה ביום 28.5.2023, נדחתה על הסף בשל פגות ביום 11.6.2023. בקשה לצו מניעה זמני במסגרת עתירה זו נדחתה גם היא ביום 31.5.2023. * עתירה מנהלית שנייה הוגשה ביום 2.1.2024. * במסגרת העתירה השנייה, הוגשה בקשה לצו ביניים ביום 14.10.2024, ונדחתה לאחר מכן ביום 4.11.2024. * בקשה נוספת לצו ביניים הוגשה ביום 28.1.2025, ונדחתה ביום 6.2.2025, תוך הוצאות שנפסקו כנגד המבקשים, מאחר שלא נמצא שינוי נסיבות המצדיק בקשה חדשה. בקשת רשות הערעור הנוכחית מבוססת על דחייה אחרונה זו. החלטת בית המשפט העליון לדחות את הבקשה מבלי לדרוש תגובות מצביעה על שכנוע חזק כי פסיקת בית המשפט המחוזי הייתה נכונה וכי אין מקום לעיון נוסף בערעור.