רע"פ 4301/18

תקציר

לאחר בחינת הבקשה ותגובותיה, הוחלט לדחות את הערעור. המסגרת המשפטית מאפשרת ערעור נוסף רק כאשר היא מעוררת שאלות משפטיות ציבוריות או כלליות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים או כאשר קיים חשש לעוול משמעותי. תקן זה מחמיר במיוחד בצווי הריסה מנהליים, שעילות הביקורת השיפוטית עליהם מוגבלות. למרות ניסיונותיה של המבקשת לנסח את בקשתה כעקרונית, היא לא הציגה שאלה משפטית מהותית ולא העידה על חשש לעוול. הטענות שהציג המבקש נדונו בעבר ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהופך את הבקשה הנוכחית לניסיון בלתי מוצדק לשנות את תוצאת הערעור, כפי שצוין בעניין עלאווי. מודגשת חשיבותם של מימוש מהיר של צווי הריסה מנהליים, נוכח תפקידם במניעת התבססות הבנייה הבלתי חוקית. למבקש היו הזדמנויות לערער על הצו מוקדם יותר, אך הוא לא עשה זאת בהקדם. למעלה משנה חלפה מאז הוצא צו ההריסה, וביצועו עוכב שוב ושוב לבקשת המבקשת כדי להקל על מאמציה התכנוניים. עם זאת, לא ניכרה התקדמות משמעותית לקראת קבלת היתר בנייה, והטענות בדבר קבלת היתר קרוב לא הוכחו. משכך, אישרו בתי הדין לעררים את דחיית בקשותיה לעכב את ביצוע הצו. לפיכך, בקשת רשות הערעור, יחד עם כל בקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה. עם זאת, ניתנה למבקש תקופה נוספת להתארגן, כאשר ביצוע הצו הותר החל מיום 30.8.2018, ללא הארכות נוספות.