ע"א 26915-07-18

תקציר

השופטת, תמר נאות פרי, המליצה לעמיתיה לדחות את שני הערעורים שהובאו בפניהם, ופירטה את נימוקיה בפסקה ארוכה. הערעור הראשון, שהוגש על ידי המערערים בורוכוף, אור-שיה וליאור, העלה מגוון טענות משפטיות מורכבות בניסיון לתבוע פיצויים כספיים מפיינגולד בישראל. טענות אלה התייחסו למספר הפרות לכאורה של חובות – כסוכן, כמנהל וכמנהל – וכן להפרת חוזה, עשיית עושר שלא כדין וגניבה. עם זאת, השופט מצא כי טענות אלה לא הוכחו, וכי דרישת המערערים להשבת כל כספי ההשקעה אינה מוצדקת על סמך ניסוחם שלהם את התביעה. השופטת מתחה ביקורת על המערערים על האופן שבו הציגו את המחלוקות ביניהם, שיצר תמהיל של טענות שונות, וציינה כי רבות מטענותיהם חסרות שחר. בנוסף, נדחה גם ערעורו הנגדי של פיינגולד, שעסק בפסיקת שכר טרחת משפט, תוך שהשופט הותיר את שיקול דעתו של בית משפט קמא בפסיקת שכר טרחה מתון. השופטת המליצה לדחות את שני הערעורים ולהורות למערערים לשלם לפיינגולד הוצאות בסך כולל של 9,000 ₪. השופטים האחרים, רון שפירא ובטינה טאובר, הסכימו עם ההמלצה והדגישו כי הצדדים לא הצליחו לבסס את טענותיהם וכי מסכי ההתאגדות הרבים המעורבים פגעו בבהירות התיק.