בש"פ 6211/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז להאריך את מעצרם של שני מערערים עד תום ההליכים המשפטיים בגין עבירות של סחיטה באיומים והצתה בכוונה לפגוע באדם. נטען כי המערערים ניהלו מסע שיטתי של הפחדה ואיומים כלפי שני אחים שעבדו כשומרים באתר בנייה, בניסיון להשתלט על מקום עבודתם. כתב האישום מפרט שורה של אירועים של התנהגות מאיימת, לרבות נהיגה פרועה בתחומי האתר ומותו של כלב. זאת ועוד, המערערים הואשמו בכך שהציתו את הבניין בו שהו האחים, ביודעם כי הם בתוכו, וגרמו נזק לדלתות. בית משפט קמא הורה על מעצרם של המערערים בשל המסוכנות שנשקפת מהם למתלוננים ולציבור, בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי. הערעור ביקש לערער על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט לא בחן חלופות מעצר והדגיש יתר על המידה את הרישום הפלילי של המערערים. עם זאת, הערעור נדחה, כאשר השופט קבע כי מסוכנותם הקיצונית של המערערים לחברה ניכרת מתיאורי כתב האישום על ניסיונות הסחיטה השיטתיים שלהם ועל אירוע ההצתה החמור. השופט קיבל את טענת התביעה, כי מסוכנותו של המערער מס' 1, שהואשם בהצתה בכוונה לפגוע, לא פחתה נוכח העובדה שלא הדליק את האש בפועל. רישומם הפלילי העשיר של המערערים, לרבות הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, תמך אף הוא במסוכנות. משכך, לא ראתה השופטת עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודחתה את הערעור, תוך שהיא מאשרת את מעצרם של המערערים עד תום ההליכים המשפטיים.