ת"א 53239-02-16

תקציר

התובעת, שרכשה נכס מהנתבעים, ביקשה פסק דין הצהרתי לביטול החוזה כדין עקב הפרתם הנטענת של הנתבעים. ההפרה הייתה בעיקר על אי רישום הנכס בטאבו מעבר לזמן סביר. שתי הטענות האחרות היו על אי העברת החזקה בנכס במועד וכדין, והטעיה בשלב המשא ומתן. בית המשפט קבע כי כונס הנכסים הפר את חובתו לרשום את הנכס תוך זמן סביר, דבר המהווה הפרה יסודית. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה לסעד הצהרתי משום שהביטול היה שלא כדין, שכן התובעת לא נתנה ארכה לפני ביטול החוזה. עוד קבע בית המשפט כי הודעות הביטול לא ניתנו כדין, והתובעת ויתרה על הזכות לבטל את החוזה לאחר ההודעה הראשונה. מלבד זאת, חלוף הזמן מאז נודע לתובע על שתי עילות התביעה האחרות הפך גם את הודעת הביטול השנייה לבלתי סבירה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את התביעה לסעד הצהרתי על מכלול העילות שנטענו על ידי התובע. התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 5,000 ₪.