בש"פ 2447/20

תקציר

הערעור על מעצרו של המערער נדחה. בית המשפט מצא כי אכן קיים בסיס ראייתי לטענות שהועלו בכתב האישום, הנתמך בראיות חיצוניות משמעותיות לרבות הצהרות עדים וצילומי וידיאו. טענותיו של המערער, המופנות בעיקר נגד אמינות גרסתו של המתלונן לאירועים, זוכות להתייחסות הולמת יותר בהליך העיקרי ולא בהליך המעצר. זאת ועוד, קיים יסוד סביר להניח כי נשקפת מהמערער סכנה לציבור ובעיקר למתלונן, המצדיקה את המשך מעצרו. נסיבות העבירה, לרבות קשירת קשר לחטיפתו ולהכאתו של המתלונן, מצביעות על רמה גבוהה של מסוכנות, שלא ניתן להקל עליה באמצעים שאינם מעצר. יש גם יסוד להניח כי אם ישוחרר, עלול המערער לנסות לשבש את מהלך המשפט, נוכח איומיו החוזרים ונשנים כלפי המתלוננת. בית המשפט גם לא מצא כל הצדקה לטענותיו של המערער בדבר עיכובי החקירה והמעצר, ומצא הסברים סבירים לזמן שחלף. ככלל, הערעור אינו מצליח, ופסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר מתקבל.