בש"א 3595/05

תקציר

עמידר חברה לשיכון ישראל בע"מ הגישה תביעת פינוי כנגד נתבעת המתגוררת בדירה שהדיירת שלה הייתה אמו של הנתבע. לאחר שהאם עברה לבית אבות, ביקש עמידר לקבל חזקה בדירה והגיש תביעה לפינוי הנתבע. הנתבע הגיש עתירה מנהלית נגדית לבית המשפט המחוזי וכן ביקש עיכוב בתביעת הפינוי והארכה להגשת כתב הגנה באותו בית משפט. המשיב הסכים אך הציב שני תנאים: הראשון, שהנאשם יסכים להתפנות אם העתירה תידחה; ושנית, שהיא משלמת דמי שימוש הולמים למשך תקופת ההארכה. הנאשם סירב וביקש ארכה ללא תנאי. לבית המשפט שיקול דעת לעכב את ההליך, אותו הוא בוחר להפעיל במקרה זה. נמצא כי השאלות העולות בשתי התביעות דומות וכי הכרעה בעתירה המנהלית עשויה לבטל את תביעת הפינוי. עוד קובע בית המשפט כי דרישת המשיב לתשלום וויתור על זכויות אינן מוצדקות וייתכן שנעשו בחוסר תום לב. לפיכך, בית המשפט מקבל את בקשת הנתבע, מעכב את ההליכים ומאריך את המועד האחרון להגשת כתב הגנה עד 30 יום לאחר ההכרעה בעתירה המנהלית. המשיב יישא גם בשכר טרחת עורך הדין של הנתבע.