ת"א 61624-12-14

תקציר

המבקשים, תושבי הרשות הפלסטינית, טענו כי הנאשמים לא הגישו להם כדין את מסמכי בית המשפט הרלוונטיים בהתאם לצו החירום. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי הגישו את המסמכים באמצעות הממונה, כנדרש בחוק. בית המשפט מצא כי אכן, שיטת השירות בה השתמשו הנתבעים לא הייתה חוקית. עם זאת, נמצא גם כי למבקשים היה נציג בישראל, לו ניתן היה להגיש את המסמכים, וכי נציג זה היה קשור במידה מספקת למבקשים כדי שיודיע להם על ההליכים בבית המשפט. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי מסירת המסמכים באמצעות נציג זה הייתה כדין. יתר על כן, מאחר שמנהלי המבקשים ניהלו את החברות המבקשות והנציגים הוגשו כדין, סביר להניח כי המנהלים היו מודעים להליך. עוד קבע בית המשפט כי ניתן היה לשרת את מנהלי המבקשים על בסיס כלל הידיעה, כלומר, גם אם לא הוגשו להם שירות פורמלי, הייתה להם ידיעה ממשית על ההליכים והמסמכים, ולפיכך הושגה מטרת השירות. לפיכך, נדחתה תביעת המבקשים, והם חויבו לשלם למשיבים, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום. גם המבקשים – שהיו נתבעים בתיק המקורי – נדרשו להגיש כתב הגנה עד למועד שנקבע.