רמ"ש 23858-04-14

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה ערעור על פסיקה קודמת בנושא תשלומי מזונות ומזונות ילדים. פסק הדין, המתייחס לסכום כסף ניכר ביחס לשכרו של המערער, נחשב צודק באופן סביר, הגם שהיה פגום בנימוקיו. השופט מדגיש שתי סוגיות עיקריות שלא נדונו בפסק הדין הקודם: ראשית, הכנסתו הנטענת של המערער מעבודה צדדית לא מדווחת, האמורה להיות משמעותית ביחס להכנסתו של המשיב. שנית, גם העובדה שהמערער חויב על ידי בית דין רבני לשלם מזונות לאשתו לא נלקחה בחשבון. השופט מדגיש את תפקידה של ההנמקה בהחלטות בית המשפט וכי מחדלים אלה יצדיקו בדרך כלל התערבות. עם זאת, במקרה זה השופט מחליט כי פסק הדין עומד בעינו, שכן המזונות הזמניים שנפסקו סבירים ואינם מבוססים על שיקולים אבסורדיים. ההחלטה לוקחת בחשבון גם את פסק הדין הקרוב בתביעה העיקרית, הצפויה בקרוב. עוד מנמיקה השופטת את פסק הדין בהתייחסה למצוקה הכלכלית של המשפחה, ומדגישה כי המערער אינו יכול לנטוש את אחריותו כלפי ילדיו על ידי עזיבת בית המשפחה. לבסוף מזכירה השופטת כי מדובר בפסיקת מזונות זמניים, הכפופה לסטנדרט ביקורת שונה, ועל כן ההתערבות היא חריגה. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.