רע"א 10/89

תקציר

מפרקי חברה פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לחקור אדם לפי סעיף 288 לפקודת החברות, בחשד שביצע מעשים בלתי חוקיים והפיק רווחים בלתי חוקיים מהחברה. בית המשפט נעתר לבקשה למרות שטענותיו של האדם נגדה עמומות מדי וניסיון להשיג יתרון בתביעה עתידית פוטנציאלית של המפרקים. האדם ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. לדברי בית המשפט העליון, המפרקים היו צריכים רק להראות שקיים חשד שהאדם נופל בגדרו של סעיף 288, ולא לספק הוכחות. מאחר שהמפרקים נחשבים ל"פקידי בית המשפט", לא היה צורך בתצהיר. גם היקף החקירה היה מוצדק, שכן צורכי התיק עולים על היתרונות שעשויים להיות לנחקר מהכרת הפרטים. בית המשפט הדגיש כי מטרת החקירה אינה צריכה להיות לסייע בתביעה נוכחית או עתידית אלא לברר חשדות, ובמקרה זה המפרקים הצהירו כי אין בכוונתם הנוכחית לתבוע. ההחלטה לא שללה את האפשרות להתנגד לשאלות ספציפיות במהלך החקירה. המבקש חויב לשלם למפרקים שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.