בד"א 21/19

תקציר

פסק הדין דן בטענות שהעלתה המערערת בדבר הגנה מפני צדק בשל איחור בהגשת התלונה ונזק ראייתי, אכיפה בררנית ו"מסע רדיפה" מצד המשיב. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. השיהוי בהגשת התובענה ותביעת הנזק הראייתי לא הועלו בערעור לבית הדין הארצי ונדחו לגופו של עניין על ידי בית המשפט המחוזי, כאשר החלטתו של האחרון התקבלה. גם טענת האכיפה הבררנית, שהתבססה על החלטת המשיב שלא להגיש תלונה נגד עורך דין אחר, נדחתה מאחר שלא עמדה באמות המידה החוקיות לתביעה כזו. גם טענותיו של המערער בדבר "מסע רדיפה" מצד בא כוחו של המשיב לא זכו לתמיכה ונדחו. באשר לעונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער, החליט בית המשפט לתקן את פסק דינו הקודם. עונשו של המערער הופחת לתקופת השעיה של 18 חודשים, החל מיום 20.6.2020, ול-6 חודשי מאסר על תנאי, שניהם מותנים בכך שהמערער לא יבצע עבירות ספציפיות לפי כללי לשכת עורכי הדין. תיקון זה בוחן את זיכויו של המערער מאשמת שליחת יד ואת הרשעתו בהעלמת כספי פיקדון. בית המשפט אף הורה למערערת להשיב את כל הכספים שהתקבלו מחברת הביטוח לעיזבונה של המנוחה, הגב' דסאו, בניכוי של 8% (בתוספת מע"מ) כשכר טרחה. ההחלטה נועדה לאזן בין נסיבות מקלות ומחמירות תוך הבטחת הרתעה משמעותית.