ת"א 42947-08-11

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך משפטי מורכב הנוגע לנהג מונית שירות, יוסף סופיוב, ולמתווך בענף המוניות, יצחק אוחיון. סופיוב העניק לאוחיון ייפוי כוח נוטריוני, שאפשר לו לפעול בשמה של סופיוב בהשכרת רישיון המונית שלו וזכותו הציבורית. ייפוי הכוח העניק לאוחיון סמכויות נרחבות, לרבות היכולת להשכיר את הנכסים ולייצג את סופיוב ברשויות השונות, למעט פעולות מסוימות כמו מכירה או ויתור על הרישיונות. השאלה המרכזית הייתה האם אוחיון חרג מתנאי ייפוי כוח זה. פסק הדין פירט את ההקשר ההיסטורי, לרבות חתימת הסכמי שכירות בין אוחיון לבין כהן, צד שלישי, להשכרת הזכות והרישיון הציבורי של סופיוב. יש לציין כי בהסכם מפברואר 2011 הוזכרה עסקה שבמסגרתה כהן שילם לאוחיון 185 אלף שקל עבור זכות ציבורית נפרדת, כאשר דמי השכירות בוטלו במהלך תקופת החוזה. סופיוב טען כי תוקף ייפוי הכוח פקע ואוחיון פעל שלא כדין. עם זאת, כהן טען כי ייפוי הכוח מעולם לא בוטל ואוחיון נותר מוסמך לפעול בשמו של סופיוב. בית המשפט בחן את תוקפו של ייפוי הכוח ומצא כי למרות שאין לו תאריך תפוגה, ניתן לפרשו כנמשך על פי סעיף 15(ב) לחוק השליחות. הודגש כי סופיוב לא ביטל את ייפוי הכוח, וכהן, כצד שלישי, היה רשאי לראותו כעדיין תקף. המחלוקת המרכזית הייתה האם אוחיון חרג מהסמכות שהוענקה לו. בית המשפט הגיע למסקנה כי אוחיון אכן הפר את תנאי ייפוי הכוח בכך שוויתר על דמי השכירות להם זכאי סופיוב, בתמורה לתמורה שאינה קשורה לאינטרסים של סופיוב. פעולה זו חרגה מתחומו הסביר של ייפוי הכוח והפרה את סעיף 5(א) לחוק השליחות, המחייב הרשאה מפורשת לכך. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש ייפוי כוח במסגרת תכליתו המיועדת. במקרה זה, פעולתו של אוחיון של ויתור על דמי שכירות תמורת רווח אישי הייתה חריגה ברורה מחובת הנאמנות שלו כלפי סופיוב. פסק הדין התייחס גם לשאלה האם כהן ידע או היה עליו לדעת על חריגתו של אוחיון. בית המשפט אמנם לא מצא את גרסותיו השונות של כהן לאירועים בנוגע לתשלומים אמינות, אך קבע כי כהן היה צריך לדעת שאוחיון פעל מעבר לסמכותו. מערכת היחסים ארוכת השנים בין כהן לאוחיון, יחד עם העובדה ששכר הדירה היה קריטי לפרנסתה של סופיוב, העידו כי כהן העלים עין מהמצב. לאור ממצאים אלה, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את כהן בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 7,500 שקל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 10.4.2014.