ת"א 14394-10-19

תקציר

בית המשפט מצא כי הנכות הרפואית המשוקללת של התובע לאחר התאונה הייתה 27.33%, לרבות 15% נכות נפשית, 10% נכות אורתופדית ו-5% נכות נוירולוגית. עם זאת, בית המשפט קבע כי חוות דעת המומחה עליה התבססה לא שקלה כראוי את מצבו הנפשי של התובע ואת נסיבותיו טרם התאונה. בית המשפט החליט להפחית את הנכות הרפואית המיוחסת לתאונה ב-5%, וקבע כי חלק מנכותו הנפשית של התובע הייתה קיימת לפני התאונה. בהתייחסו לנכות התפקודית, בחן בית המשפט את נסיבותיו הפרטניות של התובע. נמצא כי נכותו התפקודית של התובע נמוכה מהנכות הרפואית שלו ויש לקבוע לה 15%. קביעה זו התבססה על חוות דעת מומחים, ראיות ועדויות, אשר הראו כי תפקודו של התובע לאחר התאונה ירד רק במעט בהשוואה לתפקודו לפני התאונה. לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי שכר, קבע בית המשפט את בסיס השכר לפי שכרו הממוצע הנוכחי של התובע, שהיה גבוה משכרו בעת התאונה. סך של 30,000 ₪ נפסק לתובע בגין הפסדי שכר בעבר, 704,636 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים ו-91,830 ₪ בגין הפסדי פנסיה. בית המשפט גם פסק לתובע 50,000 ₪ כל אחד עבור הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, ומצא כי רק מחצית מהטיפולים הפסיכולוגיים של התובע היו קשורים לתאונה. בנוסף, נפסקו לתובע 50,000 ₪ בגין סיוע לזולת בעבר ובעתיד, שכן בית המשפט קבע כי התובע יזדקק לסיוע מוגבל. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע סך של 59,391 ₪ בגין כאב וסבל, המחושבים על בסיס נכותו הרפואית. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 985,857 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21%. הנתבע היה אחראי להוצאות המומחים, ואילו התובע נשא בעלות המומחה מטעמו. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 15.5.2024.