בע"מ 5668/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת העותר, הנראית כבקשת ערעור על פסק דין קודם בתיק חטיפת הורים. החלטות הערכאות הקודמות, שדחו את טענות העותר, נחשבות מספיקות ובקשה זו נתפסת כניסיון מיותר. השופט מוסיף כמה הערות בנושא, תוך הדגשת תכליתה של אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית, שהיא להבטיח את החזרתם המיידית של ילדים שהוצאו שלא כדין לארץ מוצאם. האמנה נועדה לתת מענה מהיר ויעיל שימנע מהורה לשנות באופן חד צדדי את הסדרי המשמורת. השופט דן בשלושה מודלים לפיצוי במקרים של חטיפת ילדים על ידי הורים: המודל הנזיקי, המודל הפלילי והמודל שהותוו באמנת האג. מסקנתם היא כי המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג בו המשיב לא קיבל כל הוצאות או פיצויים מההליכים בטורקיה על פי אמנת האג ולכן יש לפצות אותו על פי הדין הישראלי. השופט מתייחס גם לפסק דין אלסוחא ומאשר כי הוא אינו חל במקרה זה. השופט מסכים עם הערכת הפסיקה הקודמת בדבר פיצויים לא ממוניים שנפסקו למשיב ובוחר שלא להתערב בסכום. בסופו של דבר, השופט פוסק כי יש לפצות את המשיב בגין ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהחטיפה, בהן יישא העותר, ובקשת הערעור נדחית.