פש"ר 1304-12-11

תקציר

פסק דין זה סובב סביב מספר סכסוכים הקשורים לרכוש בעקבות מותו של מר דודאי מסוים ופשיטת הרגל של עזבונו לאחר מכן. המשיבה, הגב' דודאי, גרושתו של מר דדאי, טענה כי מניות מסוימות ונכסים אחרים שייכים לה, ואילו הנאמן שמונה לנהל את עזבונו של מר דודאי טען כי יש לראות בנכסים אלה חלק מהעיזבון. בית המשפט בחן שתי גרסאות עיקריות שהציגה הגב' דודאי. על פי הגרסה הראשונה, המניות נרכשו בתמורה ממכירת נכסיה האחרים. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי היא אינה נתמכת בראיות מספיקות, לרבות מסמכים המוכיחים את מכירת מניותיה ואת רכישת המניות שבמחלוקת. הגרסה השנייה טענה כי המניות שייכות לגב' דודאי כתוצאה מביטול הסכם הגירושין בינה לבין מר דודאי עקב הפרתו. עם זאת, בית המשפט דחה גם טענה זו, בנימוק של היעדר ראיות לביטול וציין כי יש לבקש ביטול כזה בערוצים המשפטיים המתאימים. בנוסף, קבע בית המשפט כי העברת המניות ממר דודאי לבנו, גיא דודאי, אינה תקפה לפי פקודת פשיטת הרגל, שכן היא מהווה מענק כמשמעותו בפקודה. הבן חויב להעביר מניות אלה לנאמן. בית המשפט פסק גם במספר נושאים נוספים, בהם המצאת מסמכים, השכרת בית בבעלות הגב' דודאי ותביעות חוב כנגד העיזבון. גב' דודאי חויבה לשלם את הוצאות הנאמן.