ב"ש 4053/05

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המערערים כי מעצרם בעקבות משמרת מחאה מחוץ לביתו של הרב הצבאי הראשי, הרב הצבאי הראשי, היה בלתי חוקי ופגע בחופש הביטוי שלהם. בית המשפט קבע כי המחאה, שנועדה להשפיע על פעילותו הציבורית של הרב, פגעה בפרטיות שלו ושל משפחתו והיוותה עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות ואיסור התקהלות. התנהגותם של המערערים, לרבות סירובם לציית לצו פיזור, הצדיקה את מעצרם בעילה של סיכון שלום הציבור. ערעור המדינה להגבלת תנועתם של המערערים התקבל, ובית המשפט הורה על הרחקתם המוחלטת של המערערים מהאזור הסובב את בית הרב למשך 90 יום. החלטה זו, שנועדה להגן על פרטיותו של הרב ולמנוע הפרות סדר נוספות, נחשבה סבירה למרות שחרורם ללא תנאי של מפגינים אחרים, שכן מעשיהם של המערערים היו חמורים יותר. פסק הדין מדגיש את ההגנה המצומצמת הניתנת להפגנות הנערכות במגורי עובדי ציבור, במיוחד כאשר קיימים אפיקי ביטוי חלופיים, ומדגיש את חשיבותן של זכויות הפרטיות. ערעורם של המערערים נדחה, וערעור המדינה אושר, וכתוצאה מכך הוגבלה כ-300 מטר על גישתם של המערערים למגורי הרב.