ת"א 317/93

תקציר

התובע, תושב הכפר ג'לקמוס הסמוך לג'נין, נפצע בגיל 12 בשנת 1992 מפגיעת כדור בראשו. פסק הדין הכיר באחריות המדינה לפגיעה שנתיים לאחר מכן. פסק דין זה נועד לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לתובע בגין האירוע. התובע סובל משיתוק מוחלט ברגלו ובידו הימנית, מוגבל בניידות ברגלו השמאלית ושיתוק עצב הפנים. הם מרותקים לכיסא גלגלים וזקוקים לטיפול רפואי תכוף. הצדדים הסכימו להציג את חוות דעתם ללא חקירה נגדית של המומחים והגישו סיכומים בכתב. פסק הדין התחשב במצבו הרפואי של התובע, בתוחלת חייו ובסיכוייו התעסוקתיים, ופסק לו 230,000 ₪ לסיוע לצד ג' ו-380,000 ₪ לאובדן הכנסה עתידי. בהתחשב בנכותה, גילה ונסיבותיה של התובעת, פסקה השופטת 250,000 ₪ בגין כאב וסבל, תוך הכרה בקשיים הכרוכים במציאת עבודה ונישואין. פסק הדין כולל גם 150 אלף שקל לעזרי ניידות, 50.5 אלף שקל לאביזרים חיוניים כמו כיסא גלגלים ואסלה ו-15 אלף שקל הוצאות רפואיות. בעוד התובע תבע פיצוי עבור אפוטרופסות וחינוך מיוחד, השופט לא מצא סיבה לכך. לתובע נפסקו 40,000 ₪ בגין הוצאות עבר ו-20,000 ₪ בגין התאמות דיור. בניכוי הוצאות משפט ושכר דירה, סך הפיצויים שנפסקו לתובע מסתכם בסך של 1,135,500 ₪, אותם על הנתבע לשלם יחד עם 227,000 ₪ נוספים. השופט הדגיש כי הסכומים הנקובים יישאו הפרשי ריבית והצמדה מדצמבר 1995 ואילך. החלטה מקיפה זו נועדה להעניק לתובע גמול הולם בגין ההשפעה העמוקה של הפגיעה על חייו.