תפ"ח 4043/07

תקציר

פסק הדין משרטט אירוע עגום שהתרחש בליל ה-13 ביולי 2007, והסתיים במותו הטרגי של אדם המכונה המנוח. נאשם מס' 1 הורשע במעשה חבלה בכוונה תחילה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בכך שדרס את הקורבן בכוונה תחילה עם רכבו. בתוך כך, הורשע נאשם 2, אחיו של נאשם מס' 1, בעבירות רצח ונשק, ונידון למאסר עולם. בית המשפט מצא כי נאשם מס' 1, לאחר שנכח בחתונה, פגע במנוח ברכבו במכוון עם עזיבתו וגרם לו לחבלות קשות. לאחר מכן יצא הנאשם מהרכב כשהוא מניף סכין וניסה לתקוף את הפצוע, שמת מאוחר יותר מפצעיו. על הנאשם מס' 1 הוטלו עונשים נוספים בגין עבירת אלימות קודמת. התביעה ביקשה לגזור עליה 20 שנות מאסר, תוך שימת דגש על האופי המתוכנן והמסוכן של העבירה, הסיכון לאחרים והיעדר החרטה שהפגין הנאשם. ההגנה ביקשה עונש קל יותר, תוך ציון גורמים מקלים כגון האחריות המשפחתית של הנאשם והאופי הלא מסכן חיים של פציעות הקורבן. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על נאשם מס' 1 11 שנות מאסר, עם שלוש שנות מאסר על תנאי וחמש שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עם שחרורו. בנוסף, הורה בית המשפט על החרמת רכבו של הנאשם, ששימש לביצוע העבירה. לשני הנאשמים יש זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט העליון. פסק דין זה נועד להעביר מסר חזק נגד מעשי אלימות, תוך הדגשת חומרתם של פשעים אלה והשלכותיהם האפשריות.