ת"א 47105-05-12

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת פיצויים שהגישו שני הורים ושלוש בנותיהם הקטינות נגד אבי אבי התובעות, שביצע מעשים מגונים בנכדותיו הקטינות. אין מחלוקת על המעשים שבוצעו או על אחריותו של הנתבע. המחלוקת נסובה סביב היקף הנזקים הנתבעים על ידי התובעים, כאשר הנתבע טוען כי הנזקים הנתבעים אינם מיוחסים אך ורק למעשיו. השופט קבע כי להורים עומדת זכות לתבוע כפיצויים ישירים בגין עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מהפגיעה בילדיהם, שכן היא הייתה תוצאה צפויה מראש של מעשי הנתבע. עוד קבעה השופטת כי לאב זכאות לפיצוי כנפגע משני, שכן נגרמה לו פגיעה נפשית קשה עקב הפגיעה בבנותיו, ופסק לו פיצויים בסך 80 אלף שקל. עם זאת, השופטת לא קיבלה את טענות האב להפסדי השתכרות, בעבר ובעתיד, בשל היעדר ראיות מספיקות. לשלושת התובעים הקטינים נפסקו סכומים משתנים כפיצוי בגין כאב וסבל, פגיעה בכושר השתכרות, הוצאות וסיוע לזולת. לתובעים מס' 1 ו-2, שסבלו מנכויות פסיכיאטריות לצמיתות, נפסקו 300,000 ₪ כל אחד בגין כאב וסבל, והפסדי השכר העתידיים שלהם חושבו על בסיס אחוזי הנכות הרפואית שלהם והשכר הממוצע במשק. לתובע מס' 3, שלא הוכיח כל נכות פסיכיאטרית בעת המשפט, נפסק 200,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-3,000 ₪ בגין הוצאות. סך הפיצויים שנפסקו לתובעים הסתכם בסך של 2,457,073 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין, והנתבעת חויבה לשלם סכומים אלה לתובעים באמצעות באי כוחם. עוד הורה השופט כי התובעים יגישו תכנית להשקעת כספי הקטינים עד הגיעם לגיל 18. לבסוף התירה השופטת את פרסום פסק הדין, מבלי לציין את שמות הצדדים או פרטים מזהים כלשהם.