רחד"פ 1675-02-26

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אילן סלע) בבש"ר 1675-02-26 (הכרמלי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים)** **הקדמה** פסק דין זה עוסק בבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת ערובה, שהוגשה על ידי גבריאל הכרמלי (להלן: "המבקש") בהליך של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. פסק דין זה מדגיש עקרונות יסוד בדיני חדלות פירעון, וכן את האיזונים הנדרשים בין זכות הגישה לבית המשפט לבין האינטרס הציבורי והכלכלי של קופת הנשייה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **דרישות מתן פטור מאגרה וערובה:** בית המשפט מבהיר כי קבלת פטור מאגרה ומהפקדת ערובה כרוכה בשני תנאים מצטברים: * **הוכחת היעדר יכולת כלכלית:** על המבקש להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה, מפורטת ועדכנית המוכיחה את מצבו הכלכלי. תשתית זו צריכה לכלול פירוט מלא של נכסי המבקש ובן זוגו (אם קיים), נכסי הוריו (אם המבקש סמוך על שולחנם), ומקורות ההכנסה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. הדבר עולה בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007. * **הצגת סיכויים לכאוריים להליך:** על המבקש להראות כי להליך סיכויים לכאורה המצדיקים הענקת הפטור. לצורך פטור מאגרה, די בכך שההליך מגלה עילה. אולם, לצורך פטור מהפקדת ערובה, נדרש להראות כי להליך סיכויים ממשיים להצלחה. 2. **היחס בין ייצוג על ידי הסיוע המשפטי והליכי חדלות פירעון לבין חובת תשלום אגרה וערובה:** * **סיוע משפטי:** בית המשפט קובע כי עצם הייצוג על ידי הסיוע המשפטי אינו מבטל את הדרישה להפקדת ערובה ואינו מקנה זכאות אוטומטית לפטור. * **הליכי חדלות פירעון:** גם הימצאותו של בעל דין בהליכי חדלות פירעון אינה מקנה פטור גורף מאגרה או ערובה. המחוקק הכיר במצבים אלו וקבע הסדרים ייחודיים, הכוללים חיוב בתשלום אגרה והפקדת ערובה, גם למי שמצוי בהליכים אלו, אם כי לעיתים תוך התאמת סכומיהן לשיעורים מופחתים (כפי שמצוין בהפניה לתיק בש"ר (מחוזי-ב"ש) 65899-09-25). 3. **חובת הוכחה על המבקש:** בכל מקרה, מוטלת על המבקש החובה להניח תשתית עובדתית מלאה, קונקרטית ומגובה באסמכתאות עדכניות, המפרטת את מכלול הכנסותיו (לרבות קצבאות), הוצאותיו השוטפות, התחייבויותיו ונכסיו. רק כך בית המשפט יוכל לבחון באופן מושכל אם מתקיימים התנאים למתן פטור. הדבר מבוסס על פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 6321/20 טובים נ' אלילוב). 4. **מאמץ לגיוס ערובה:** בהקשר של הפקדת ערובה, בית המשפט מדגיש כי על המבקש להוכיח כי עשה מאמץ כן וממשי לגייס את הסכום, בין היתר באמצעות פנייה למעגל הקרוב (משפחה, חברים), או להצביע על טעם ממשי לאי-נקיטת צעדים כאלה. הפסיקה בעניין זה (ע"א (מחוזי-ת"א) 25226-11-14 מורטוב נ' בית הספר הממלכתי "מסילות") מחזקת דרישה זו. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים** * **החלת עקרונות ההוכחה המלאה גם בבקשות לפטור:** פסק הדין ממחיש כי גם כאשר מבקשים פטור מתשלומים מינימליים יחסית (כמו אגרת בית משפט וערובה), על המבקש מוטלת אחריות מלאה להציג תמונה כלכלית מקיפה ומדויקת. בית המשפט אינו מקבל הצגה חלקית או מעורפלת של המצב הכלכלי. * **חשיפת נכסים כעובדה מהותית:** ההחלטה מדגישה את חשיבותה של הצהרה מלאה על נכסים, גם אם נדמה למבקש שאינם רלוונטיים מיידית. במקרה זה, קיומו של נכס מקרקעין בבעלות המבקש ואשתו, אשר הוזכר בהליכים קודמים, היווה עובדה מהותית שלא הוצגה כראוי, ופגע באמינות הבקשה. * **אי-קבלת טיעונים כלליים:** בית המשפט דחה את טענות המדינה כי "טיעוני המבקש בבקשת רשות הערעור כלל אינם ברורים, ומדובר בשיטת פעולה של המבקש הנוקט בהליכים רבים חסרי פשר". אף על פי כן, בית המשפט פסק על בסיס אי-הצגת תשתית עובדתית מספקת, ולא על בסיס טענות התנהגות בלבד. הדבר מדגיש את מחויבות בית המשפט לבחון כל בקשה לגופה, על בסיס הראיות המוצגות. * **הבחנה בין אגרה לערובה:** פסק הדין מבחין באופן ברור בין הדרישות המוגברות להוכחת סיכויים ממשיים להצלחה לצורך פטור מערובה, לעומת הצגת עילה לכאורה לצורך פטור מאגרה. **השלכות על המקרה הספציפי** במקרה זה, בית המשפט דחה את הבקשה, מכיוון שהמבקש לא עמד בדרישות להצגת תשתית כלכלית מלאה ומפורטת, ובפרט לא הצהיר על נכס מקרקעין בבעלותו ובבעלות אשתו. כמו כן, לא הוכח מאמץ כן לגייס את סכום הערובה. כתוצאה מכך, המבקש חויב לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה עד לתאריך שנקבע, שאם לא כן, תתבטל בקשת רשות הערעור. **סיכום** פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה לכך שגם בהליכים המבוקשים במסגרת דיני חדלות פירעון, ובפרט כאשר נעשה שימוש בזכויות ערעור, חלות על המבקש דרישות הוכחה קפדניות באשר למצבו הכלכלי וסיכויי ההליך. בית המשפט שומר על איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט ולשמור על האינטרסים של נושי החייב.