עת"א 35021-09-10

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת אסיר לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית בעתירה בעניין חופשה מהכלא. מסקנת בית המשפט היא כי אסירים העותרים לקבלת הטבות, כגון חופשה, אינם זכאים בדרך כלל לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, משום שלא מדובר בהליכים פליליים וההטבות המדוברות אינן מוקנות לזכויות אדם. בית המשפט מדגיש כי תפקידה של הסניגוריה הציבורית הוא לייצג נאשמים בהליך פלילי והביטוי "ייצוג משפטי בהליך פלילי" אינו כולל עתירות אסירים הנדונות בהליכים מנהליים. הרחבת הזכות לייצוג בסנגוריה הציבורית כך שתכלול דיונים על הטבות לאסירים משמעותה השלכות תקציביות משמעותיות, עניין שמוטב להשאיר לרשות המחוקקת והמבצעת. בית המשפט מכיר בכך שלאסירים יש זכויות אדם שיש להגן עליהן, אך המקרה הנוכחי אינו כרוך בזכויות יסוד כאלה. במקום זאת, מדובר בהטבות המשמשות כלים לשירות בתי הסוהר לאכוף משמעת ולתמרץ התנהגות טובה. לפיכך, בית המשפט דוחה את בקשת האסיר לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, שכן אין צורך למנוע עיוות דין במקרה זה. החלטה זו, מציין בית המשפט, מבוססת על הנסיבות הספציפיות ואין לפרש אותה ככלל.