עמל"ע 22999-01-13

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של עו"ד זואיטיה לייצג את המשיב בערעור, ולא מצא פגם במינויו כבא כוח ועדת האתיקה. הוא מתייחס לטענת המערער בדבר פרשנותו של סעיף 18ג לחוק הלשכה, הנוגע לייצוג ועדת האתיקה בבתי דין משמעתיים ואזרחיים, ומגיע למסקנה כי ייצוג על ידי עוזר עורך דין מותר. פסק הדין רואה גם את מינויה של עו"ד זויתיה כתקף, ודוחה את הטענה כי הדבר נעשה בדיעבד לאחר הגשת הערעור. לגופו של ערעור, פסק הדין מדגיש את התערבותם המוגבלת של בתי הדין המשמעתיים בפרשנות חוק הלשכה וכללי האתיקה. היא מתיישבת עם קביעת הקלון על יסוד הרשעתו הפלילית של המערער באיום על שכנו, תוך הכרה בכך שמקצוע עריכת הדין מחייב שמירה על החוק. בית המשפט מקבל את עמדת המשיב בדבר גניזת התלונה המקורית והגשת תלונה חדשה ומבטל את הקשר בין טענת המערער ל"רדיפה" לבין ההחלטה. באשר לעונש, פסק הדין מוצא אותו מידתי ומקל, ולכן שני הערעורים, המבקשים להקל או להחמיר בעונש, נדחים. בית הדין נמנע מלהכריע באפשרות שבית הדין המשמעתי יטיל יותר מעונש אחד לפי סעיף 75 לחוק הלשכה, ומשאיר זאת לעיון בית הדין הארצי. היא מבהירה כי הטלת שלושה עונשים על ידי בית המשפט המחוזי, לרבות עונש של השעיה בפועל, מאסר על תנאי ונזיפה, בוטלה כראוי על ידי בית הדין הארצי. פסק הדין מפרש את סמכויות בית המשפט לפי סעיף 68א לחוק הלשכה להטיל עונש השעיה מורכב, המשלב תקופות בפועל ותקופות על תנאי. לסיכום, שני הערעורים נדחים, ובית המשפט אינו מטיל הוצאות על מי מהצדדים בשל הנסיבות. פסק דין זה יימסר לצדדים על ידי המזכירות.