תפ"ח 33993-01-19

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק במקרה טרגי של המתת חסד של צעירה שנרצחה על ידי בן זוגה. הנאשם טען כי אהב אותה אהבה עזה, אך המעשה בוצע כאשר סבל מהפרעה נפשית קשה, אשר פגעה באופן משמעותי ביכולתו להימנע מביצוע המעשה האכזרי. נסיבות המקרה ומצבו הנפשי של הנאשם היוו גורמים מרכזיים בקביעת גזר הדין. בית המשפט הכיר בכאב העצום שנגרם למשפחת הקורבן ובחוסר הטעם שבמותה. הנאשם הואשם בהריגת המנוח בנסיבות של אחריות מופחתת, לצד ריבוי עבירות של שיבוש הליכי חקירה. בשל קשיים ראייתיים, הסכימה התביעה להסדר טיעון שהציע טווח ענישה של 19 עד 23 שנות מאסר. בית המשפט מצא את הסדר הטיעון סביר והגיוני, והוא התקבל. בית המשפט דן בהוראות החוק ובפסיקה קודמת הנוגעת לגזירת הדין בעבירות של מוות בנסיבות של אחריות מופחתת. היא הדגישה כי יש להתחשב בליקוי הנפשי של הנאשם בעת קביעת העונש. במקרה זה, טווח הענישה המוסכם היה קרוב מאוד לעונש המרבי הקבוע בחוק. בית המשפט בחן את הנסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירה. הנסיבות המחמירות כללו תכנון, גרימת נזק, מניע, אכזריות, אלימות, התעללות וניצול כוחו ויחסיו של הנאשם עם המנוח. נסיבות מקלות כללו הודאה של הנאשם, הודאה באשמה ופיצוי למשפחת הקורבן. עם זאת, עברו הפלילי לא היה נקי, מה שהכביד עליו. בהתחשב במכלול הנסיבות, החליט בית המשפט להטיל עונש מקיף בטווח המוסכם. על הנאשם נגזרו 19 שנות מאסר בגין עבירת הריגה תחת אחריות מופחתת ושנתיים בגין שיבוש הליכי חקירה, שירוצו במקביל. בנוסף, נגזרו עונשי מאסר על תנאי ופיצויים בסך 258 אלף שקל לטובת בתה הקטינה של הקורבן. בית המשפט הדגיש את זכות הערעור כעניין שבדין. פסק הדין ניתן בנוכחות באי כוח הצדדים והנאשם.