ת"א 1214/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי הנוגע לחלקת אדמה בבעלותו של דאש רבאח ז"ל. הנתבעת, ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הפקיעה חלק מהחלקה לצורך סלילת כבישים, מה שגרם לתובעים – עזבונו של רבאח ויורשיו – לתבוע פיצויים. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעת להפקיע את החלקה כולה ולפצות את התובעים במלוא שוויה, בסך 63,807 ₪. סכום זה כולל את שווי המגרש נכון למועד הקובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. התובעים זכאים גם לשכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ ומע"מ. בית המשפט קבע, כי יתרת שטח החלקה של התובעים, לאחר ההפקעה, אינה בעלת ערך מעשי שכן היא יורדת מתחת לסף המינימום לבנייה. זאת ועוד, פסק הדין התייחס למקרה דומה, ת.ע. 690/05, שנקבע על ידי השופטת קיסריה, אשר עסק בחלקה סמוכה וחיזק את הרעיון של "הגנה על יתרת החלקה". בית המשפט הדגיש כי היה על הנתבעת להישמע לקביעה קודמת זו, מה גם שלא הוגש עליה ערעור. יש לציין כי סכום הפיצוי שנקבע על ידי השמאי המומחה, יצחק סיון, התבסס על ייעודה החקלאי של החלקה, תוך התחשבות בפוטנציאל לשינוי ייעוד עתידי. בית המשפט גם פירט את שערי החליפין הרלוונטיים למועדים המדוברים להמרות מטבע פוטנציאליות. לבסוף נצטוו התובעים לפנות את החלקה ולמסור את החזקה לנתבע בתוך 30 יום, שלאחריהם ישולם סכום הפיצוי. אם התובעים לא יעמדו בדרישות, הנתבע לא יהיה חייב לשלם הפרשי הצמדה או ריבית מעבר למועד הנקוב.