ע"ע 16808-06-12

תקציר

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית משלושה טעמים. ראשית, בית הדין דחה את הטענות לגופן, תוך התחשבות בהסכם קיבוצי קיים החל על הצדדים ללא מחלוקת. שנית, בית המשפט הפנה להסכם אכיפה משנת 2011, שמטרתו לפתור באופן אפקטיבי את התביעות שהמערערת מבקשת לטפל בהן באמצעות התובענה הייצוגית. בית המשפט מצא כי טענותיה של המערערת להחזר ניכויים ששולמו לוועדה אינן נתמכות בראיות. גם הטענות בדבר ניכויים בגין ביטוח אובדן כושר עבודה, הפקדות שכר ואיחור בהפקדות לביטוח מנהלים נדחו בשל חוסר ביסוס. זאת ועוד, בית המשפט דחה את תביעת המערערת להפרשות לפנסיה בחסר בנימוק שמדובר בשינוי חזית, כפי שלא נטען קודם לכן בכתבי הטענות של המערערת. השופטים הגיעו למסקנה כי המערער אינו מתאים לשמש כתובע ייצוגי, ובקשתו לתביעה ייצוגית נדחתה. השופטים הדגישו את קיומו של הסכם קיבוצי והסכם אכיפה שנועד לפתור תביעות עובדים. הם הדגישו את הצורך לבחון את תוצאותיהם של הסכמים אלה בטרם יאפשרו הליך בתובענה ייצוגית. טענות המערערת בדבר יעילותם של הסכמים אלה נדחו, וצוין כי היה מקום לפתוח בהליכים רק לאחר בחינה מדוקדקת של בא כוח המערער. השופטים, לרבות נציגי ציבור העובדים והמעסיקים, הסכימו כי יש לדחות את הערעור, כאשר השופטת רונית רוזנפלד קבעה כי היעדר עילה אישית למערער מהווה עילה מספקת לדחייה.